בעוונותי אני מורה

ואפילו אוהבת את זה.

התחלתי לכתוב פוסט ששואל מהו מורה טוב? ועניתי:

ראשית, מורה טוב צריך להיות אדם סקרן, שמעביר את ההתלהבות שלו מהגילוי לתלמידיו. הוא צריך להיות משכיל, בכדי להתמודד עם השאלות שהוא מעורר. והוא צריך להיות בעל יכולת להעביר את הידע בצורה קריסטלית, בהירה.

ואז עצרתי מלכתוב, משום שקראתי את ההודעה ב'הארץ', שלאחר החגים אירגון המורים עלול להשבית את הלימודים: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1030040.html,

ועלבון התלוש החודשי טפח שוב על פני, 3600 שח הרווחתי החודש, רבותי!

מורה לחינוך מיוחד, תיכון, כפל תואר בהיסטוריה וחינוך מיוחד, כולל 'תוספת חינוך מיוחד'..

אז שוב תהיה שביתה, או שלא תהיה שביתה, אבל התלוש הזה, אני יודעת, הוא לא צריך להעליב אותי, הוא צריך להעליב את המדינה הזאת, ובכל זאת הוא מצליח להעליב אותי. אישה בוגרת, לא הכי טיפשה בעולם, לא הכי בורה, חרוצה, ראויה לתלוש כזה?

את ההסבה לחינוך מיוחד עשיתי בתחילת שנות הארבעים שלי, עבדתי ב"עבודה עם עתיד", אבל כאב לי לעבוד בשביל גליה מאור ועוד כמה נוגשי עבדים קפיטליסטים, חיפשתי משמעות. התפטרתי ועשיתי הסבה לחינוך מיוחד. מבחינה מקצועית עשיתי בשכל, זה התפקיד הכי משמעותי שעשיתי בימי חיי, הוא לא קל, בימים מוצלחים אני חוזרת מרחפת מאושר, בימים קשים אני כמעט שפופה, זה מקצוע קשוח, חינוך מיוחד בפרט והוראה בכלל. ועכשיו מדברים על שביתה, שוב, ואני תוהה, איך הרשו לעצמם ארגוני המורים להגיע לשפל שאליו הגיעו, איך זה שמורה בישראל מרוויח תלוש בושה שכזה. ואם כולם מסכימים שחינוך הוא אבן הבסיס לקיומה של מדינה, האם זה לא ברור שעם משכורות כאלה יברחו מורים שפויים ויישאר קומץ נפלים בלבד? האם זה לא ברור שבכדי להשיג מורים טובים יש לפחות לשלם להם שכר ממנו יוכלו להתקיים, אפילו בצניעות.

אבל שכר של 3600 אינו מאפשר קיום כלל, ולאף אחד לא אכפת.

(הבהרה, בכדי להתקיים אני עובדת בכמה משרות ובכמה פרוייקטים במקביל, בשנה שעברה עבדתי בשלושה מקומות, שלושים ושבע שעות פרונטאליות, לימדתי מאות תלמידים, בדקתי אלפי עבודות ובחינות. אדם סביר לא עומד במטלה כזאת לאורך זמן).

בעולם שבו הורים אגרסיבים, חסרי גבולות, מגדלים ילדים אגרסיבים חסרי גבולות, מול כיתות עמוסות, הכי צפופות בעולם המערבי, קשה מאוד להיות מורה. צריך באמת להאמין בשליחות. בחברה הישראלית הדורסנית המורה הפך לשוטה הכפר, כל הורה מסביר לילד שלו עד כמה המורה מטומטם, עוד לפני שפגש אותו. בשכר כל כך עלוב, הממשלה נותנת לגיטימציה לחברה לבזות את מוריה, מבזה את ערך ההשכלה, מבזה ערכים הומאניסטים וטורפת עצמה לדעת.