עד כמה נמוך יכולה השירה לרדת בישראל? אתמול קבלתי טלפון אקראי מחברה ששאלה אם אני שמחה על ששלושה שירים שלי פורסמו בספר לימוד אזרחות של מט"ח. איזה ספר? שאלתי המומה. את רצינית? כמה שירים פורסמו? אילו שירים? ולא ידעתי איך לחלק את ההרגשה, שמחה על כך ששירי נכנסו לספר בתוכנית הלימודים, או הכעס וחוסר האונים [...]
. האם העוני הוא גן, אימא העצמות המתקמרות הנכמרות אל תוך עצמן והטון הילדותי המתחטא המתנגן מה יש לנגן גן מחורבן. והבושה הארורה, מאיפה היא צמחה ההתנצלות האינסופית והפחד שמא יידבק שחלילה וחס לא יידבק כמו לכלוך שנדבק, זוהמה, ריח עוני. מה כבר נדבק בי, ממני נדבק? מה כבר יכול להידבק מה כבר עוללתי, [...]
מאז שיצא הספר, לפני כשנתיים וחצי ("זו אני מדברת", הוצאת "בבל", 2009), אני בסוג של מסע מזורז. לפני הוצאת הספר פרסמתי בהרבה כתבי עת מגוונים, והרגשתי שהעולם הסיפרותי קבל אותי באהבה. מצאתי את חברי לדרך, את חברי "גרילה תרבות", שאתם אני פעילה, ולמעשה אני כבר לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי החלק המהותי הזה, [...]
ימים באו, ימות המשיח של החברה הישראלית. שנים צעדתי עם קומץ חברים בהפגנות, אנשים בהו בנו מעל צלחת עמוסה במסעדה, מסוממים מארוחה עיסקית במחיר מציאה (משכורת של חצי יום עבודה בסך הכל), צפו בנו על מדרכות לא מצטרפים. אנחנו היינו הזומבים שמבקשים תיקון חברתי. בשלושת השבועות האחרונים התהפכה התמונה, אני נבלעת בהמון רב, נקודה בין [...]
ה -23 ביולי 2011. בשל אילוצים הגעתי לרחבת המוזיאון עם בתי, מכיוון פתח תקוה, לפני השעה עשר. רציתי לראות את הצועדים מתקרבים לרחבה, לחוות אותם, והלכתי לקראתם לכיוון רחוב איבן גבירול, לאורך שד' שאול המלך. די מהר התמלא הרחוב זרם אנשים שהלך לכיוון הרחבה. זוגות צעירים, הורים עם ילדיהם, מבוגרים. כולם צעדו לכיוון הרחבה בשקט [...]
פעם, לפני שחולק העולם למדינות מדינות, נדדו בני האדם לכאן ולשם, ובאשר הניחו את ראשם היה זה מעונם. זכותם של בני האדם על האדמה הייתה ברורה. אחר כך קמו ממלכות והריבון הפך לבעל האדמה. חילק או לא חילק כרצונו. מאוחר יותר קמה המדינה הריכוזית המודרנית שירשה את תפיסת הריבון, השתלטה על האדמה ומכרה אותה לבעלי [...]
שמתם לב אילו קסמים מתרחשים בארצנו. כל בעל מחסן מט ליפול בדרום תל אביב, כל בעל דירת שני חדרים בגבעת אולגה, הוא בעל "נכס". מתה על המילה הזאת "נכס". אנשים לא סתם נכנסים הביתה, חולצים נעליים מכינים כוס קפה, מתקלחים, אתם יודעים, לישון וזה. עכשיו כולנו עם של בעלי נכסים. ומי שאין לו נכס? שילך [...]
השכם בכל בוקר, מעיר אותי פטפוט קבוע של זוג תוכים גדולים שברחו מכלאם ובוחרים לברך את ברכות הבוקר החגיגיות סמוך לחלוני. שני תוכים גדולים ויפים, דררות, מפטפטים זה עם זו בשלל צלילים ואינטונציות קורעי לב. צודקים התוכים, נאמנים עד לנוצה האחרונה, מה להם ולדייטים מאוחרים מאתרי הכרויות וירטואלים. בהייה בזר לועס חסה, ממציא את עצמו [...]
מזמן שלא כתבתי לבלוג. יש לכך מספר סיבות. ראשית, מחסור בזמן. אבל ייתכן שהסיבה העיקרית דווקא קשורה במהות העבודה שלי. מאז ספטמבר אני עוסקת בעבודה שלשמה עשיתי את ההסבה לחינוך מיוחד בגיל ארבעים, ואליה התכוונתי כל חיי. אני מלמדת ומחנכת בתיכון חדש לתקשורת, שאסף אליו את התלמידים שנשרו ממערכת החינוך באור יהודה. תיכון עם לב [...]
אחת ההפתעות הכי נחמדות שזימן לי יציאת ספרי, "זו אני מדברת", התרחשה כששירים מהספר הולחנו. בשבועיים האחרונים יצאו שני דיסקים של יוצרים מוכשרים: גל זיו ושחר כהן, ובהם גם משירי. כאן תוכלו לשמוע את הפרשנות של גל זיו למילים של זונה. ושיאיר לכם האביב, אביב שיכור ופורח. ואושר, כן, מגיעה לנו פיסת אושר, לכולנו. או [...]
