הבוהמה הישראלית תמיד היתה בהמית

 

לראות את הפרצוף של עבריין המין הסידרתי, הפדופיל, חנן גולדבלט, מרוח על כל העיתונים, זה עונש בפני עצמו, מזעזע מזה לשמוע את חבריו הטובים, חני נחמיאס, אושיק לוי, שייקה לוי, מספרים איזה זהב טהור הכניסו השופטים לבית הכלא.

שהרי ידוע שאונס של נערה אחת או שתיים או עשר, הוא בסך הכל מעשה שובבות קל בשביל החברה הטובים. לא נותר לתמוה, האם החברה הטובים היו ממשיכים לסבור שהבהמה המושחתת 'זהב טהור', גם לאחר שהיה תוקף את בנותיהן? אונס את נכדותיהן?

אבל הבוהמה הישראלית תמיד היתה בהמית, אני הייתי שם. בשנות השמונים בקומפלקס של דן בן אמוץ מעל נמל יפו, אני הייתי העוזרת, בת עשרים, אחרי שירות צבאי, מנסה להתקיים כפרילנסרית ב"העיר".

העיסקה היתה שאני מנקה את הקומפלקס, בתמורה קבלתי חדר מגורים נפרד. לא הבנתי מה עושות שם שתי הילדות מבת ים, אחת בת שלוש עשרה והשניה בת ארבע עשרה.

דן היה מבשל, לארוחות שלו היו מגיעים עיתונאים, יוצרים ואנשי בוהמה, הם היו מגחכים כשדן היה מקניט בארוחה את הילדות.

הייתי בת עשרים, חשבתי שאולי משהו לא בסדר אתי, שהרי הם היו בני חמישים שישים, כתבו ספרים ובעיתונים, דברו ברדיו, חשבתי אולי הם יודעים משהו שאני לא יודעת?

כשסוף סוף הבנתי מה קורה שם, לא נרדמתי באותו לילה, חיכיתי לאור ראשון לתפוס אוטובוס. צררתי את מעט החפצים שהיו לי בכיסוי המיטה ההודי. דן בדיוק יצא לשירותים שהיו בחצר, הוא הופתע, הוא אמר: הולכת? הנהנתי, וסגרתי את דלת החצר אחרי.

רציתי לכתוב על אובמה, ומה הסיכויים שיהיה לנו פוליטיקאי אמת, אדם שמסתכל רחוק, שמעז לחלום. ועכשיו אני חושבת שאין זה מקרה שאנחנו מנפיקים פוליטרוקים קטנים מפלסטיק, נחותים, מושחתים.

אנחנו רקובים, מזמן שהיינו רקובים, החברים של חנן גולדבלט הזכירו לי עד כמה אנחנו.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יהודי גרמני  On 8 בנובמבר 2008 at 12:02 am

    אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל נדמה לי שהוא לא שכב עם ילדות, אלא עם נערות, שאם היו מסכימות למעשה, לא היתה בכך כל עבירה.

  • יעל ישראל  On 8 בנובמבר 2008 at 4:08 am

    בדיוק חשבתי על בן אמוץ השבוע. לו היה חי היום, כבר היה ננעץ חזק בכלא באחוריו הנבולים.

  • ערן  On 8 בנובמבר 2008 at 7:36 am

    חבל שאותך לא ראיינו בכל פסטיבל הדן בן אנוץ שהיה בשבועות האחרונים

  • יודית שחר  On 8 בנובמבר 2008 at 9:54 am

    יהודי, לפי מיטב ידיעתי, גבר בן ארבעים שאונס נערות ילדות בתוליות בנות ארבע עשרה, הוא פדופיל.
    יעלה, אנחנו באותה שכבת גיל, מתל אביב, כותבות, הכרנו מן הסתם עוד כמה דרייקים דפוקים שהיו יושבים בכלא על דברים שהשתיקו בשנים עברו.
    ערן, כל מי שהיה ליד בן אמוץ ידע, דןדבר על זה בפומבי. ההשתקה הזאת של החברים הטובים היא בלתי נסבלת. היא עוד שקר במסגרת כל כך הרבה שקרים שרצים.

  • בועז  On 8 בנובמבר 2008 at 11:03 am

    יפה כתבת

    • במבי  On 25 באפריל 2011 at 11:42 am

      קראתי בעיון את דברייך (הגעתי לבלוג שלך במקרה, דרך קישור בערך "דן בן אמוץ" בויקיפדיה) המזעזעים. לדנקנר – אני פחות מאמין באופן כללי, אבל לך – מאמין ב- 100%. את נשמעת אמינה, כנה ובעיקר – חפה משיקולי מכירת ספרים ורייטינג…
      שאלה אחת (ולא בקטע שיפוטי!!)שמסקרנת אותי: למה לא פירסמת את הדברים בזמן אמת כשעבדת ב"העיר"?

      את זוכרת מי היו בנות ה- 13 וה- 14 שבהן "ניתקלת" בביתו??

      בן אמוץ היה ללא בספק מהגיבורים המובילים של נעוריי ושל דור שלם של ילידי שנות ה- 50 וה- 60. עם הזמן לצערי – הפך לפתטי וזוהרו עומעם – לפחות בעיני הרציניים והמוסריים יותר שביננו.
      מצד שני – אין ספק שהאיש היה מוכשר ברמות ופיענח את המתכון של כתיבת בסט סלר, מכירת אמנות ובעיקר – מכירת עצמו. וזה לא עניין של מה בכך.

      • yuditshahar  On 25 באפריל 2011 at 12:12 pm

        עברו 32 שנה. אני ממש לא זוכרת מי היו שתי הילדות הללו. אני זוכרת שאמרו לי שהן חברות מבת ים. כששאלתי איך ההורים שלהם מסכימים שישנו עם דן במיטה לא קבלתי תשובה.
        לגבי מדוע לא כתבתי. ראשית, בהעיר לא נתנו לי לבחור את הנושאים, ועבדתי שם זמן קצר. שנית, באותה תקופה דן בן אמוץ בכלל לא עבר על החוק. לדעתי לא היה קיים חוק כזה, ועובדה שמה שהוא עשה התקבל כבסדר גמור אצל החברה הטובים.
        אבל למי שהיה לב ושכל במקום, היה ברור שהוא עושה מעשה תועבה.
        בנוסף, הייתי נערה לאחר צבא, בעצמי באה מבית הרוס, בצבא הייתי חיילת בודדת. לצאת כנגד מי שנתן לי מחסה והאליל של התקופה, כשכל חבריו המפורסמים והעשירים מגבים אותו, היה מעשה דימיוני. אני בעצמי ניסיתי להבין מה טוב ומה רע.

  • יהודי גרמני  On 8 בנובמבר 2008 at 12:09 pm

    יודית, לפי מיטב ידיעתי גבר בן ארבעים שעובר עבירות מין עם בת 16 הוא לא פדופיל.

  • הערה  On 8 בנובמבר 2008 at 12:31 pm

    מאות ידוענים ידעו מה הוא עושה ושתקו.
    ואת ? שראית מה הולך שם? את סיפרת על זה במשטרה? מה את מצטדקת? היית בגירה בת 20 ראית את זה למה לא דיווחת????????

    הסיפור של דן בן אמוץ עם הפדופיליות ידוע בספר
    של דנקנר עם מה שאמא שלו עשתה לו כשהיה ילד
    ידוע שפדופילים נפגעו בילדותם ואז תוקפים ילדים אחרים . לא שזה מוצדק אבל זאת התשובה על דן בן אמוץ.

    ו……

    הסיפור עם גולדבלט אחר לגמרי, אין קשר בין המקרים!

  • יודית שחר  On 8 בנובמבר 2008 at 2:02 pm

    אזרח, אחת הילדות הייתה פחות מחמש עשרה, לפי מיטב ידיעתי זו פדופיליה.
    והערה, נערה אחרי צבא, ללא גרוש שמנסה לשרוד לבדה בתל אביב, היתה אמורה לצאת נגד נורמה מקובלת? המישטרה היתה צוחקת עלי.
    החוק נגד הטרדה מינית לא היה קיים אפילו.

  • יהודי גרמני  On 8 בנובמבר 2008 at 2:56 pm

    "אונס נערה בת 16.5, באונס ובמרמה של צעירה בת 20, ובביצוע מעשה סדום ומעשים מגונים בבנות 15.5, 17, ו-17.5."

    לא יודע מה ההגדרה המדויקת של פדופיליה בישראל, נדמה לי שבכל מקרה ההגדרה הקלינית של פדופיליה מדברת על הבגרות המינית בתור קו גבול (בשונה מגיל "ההסכמה"- שהוא בכל מקרה 16 בארץ, כלומר – רק בת ה 15.5 נמצאת מתחת לגיל ההסכמה, אבל גם זה לא הופך את זה לפדופיליה.

    בגרמניה, אם אני לא טועה, קבעו את 14 בתור הגיל הקובע לפדופיליה, (בשונה מגיל ההסכמה, שהוא כמדומני 16 גם כאן).

  • יודית שחר  On 8 בנובמבר 2008 at 3:12 pm

    בטלויזיה, אתמול, אחת מהנשים שהעידו במישפט, אמרה שעוד לא היתה בת 15. כלומר היתה בהחלט על גבול הפדופיליה.
    ובטח שמתחת לגבול ההסכמה.
    אולי הוא לא הורשע בעניינה מכיוון שעדותה התיישנה. ובכל זאת בית המישפט בקש שתעיד בכדי לחזק שהיה כאן דפוס חוזר.
    ולמה אתה קורא לעצמך יהודי גרמני? אתה חי בגרמניה?

  • תגובה  On 8 בנובמבר 2008 at 3:14 pm

    החוק לא היה מקובל, אבל דן בן אמוץ היה במשטרה
    בחקירות ובירורים במהלך התקופות האלה, כי אנשים כן ריננו עליו. אז את יכולה לומר שלא היה לך הביטחון לצאת מולו ונגדו, לא שזה לא היה מקובל, תחשבי רק מה בנות ה 14 האלה שראית אז עברו מאז… איך הן חיות עם הזוועה שעברו בתור ילדות, מה קרה להן בכלל ריגשית, אין לא היה מקובל, גם היום לא מקובל לשתות וודקה ונערים בני 15 שותים וודקה, גם אז לא היה מקובל לאנוס קטינות אבל אנסו, קל לזרוק על
    אופנת המחוקק הכל, אבל אזרחים גם בשנות השבעים ידעו להתלונן נגד אונס. מה שאת מנסה להגיד הוא שאת פחדת מבן אמוץ, אז תגידי ככה.
    כמו כולם שרעדו ממנו.

  • יהודי גרמני  On 8 בנובמבר 2008 at 3:19 pm

    כן, אני חי בגרמניה.

  • יודית שחר  On 8 בנובמבר 2008 at 3:24 pm

    אני לא פחדתי מדן בן אמוץ, אני פחדתי מהעולם עצמו.
    אם תקרא/י את הפוסט הראשון שהעליתי ברשימות,
    תקרא שעכרתי בצבא ההגנה שלנו הטרדה מינית מהוללת, ולא שיגרתית, ולא העזתי להתלונן עליה.
    אילו הדברים היו מתרחשים היום, הייתי מתנהגת אחרת.
    אבל זו לא רק אני שבגרתי, זו מדינה שלמה שבגרה.
    ובכל זאת כשקוראים את החברים הטובים של גולדבלט מבינים שהדרך ארוכה, ובמיוחד כשקוראים את חני נחמיאס, אישה שאין בה חמלה כלפי נשים צעירות, היא שרופה מבחינתי.
    ועם כל מה שקורה במשפט הנשיא וגם בתגובה שלך כאן, לעיתים המתלוננות הן אלה שיסבלו כל החיים שלהן. עובדה, אפילו אתה מאשים פה, בחורה בת עשרים, הרי אמרתי שאפילו חשבתי שאני לא מבינה טוב, שאולי הם יודעים טוב ממני, החברים של דן, הכל נעשה בפומבי, הייתי צריכה לעמוד מול הנורמה הזאת, לבדי.

  • איה מ  On 8 בנובמבר 2008 at 3:47 pm

    ראיתי אתמול חלק מהראיון עם גולדבלט בערוץ 2. האיש מנותק גמרי מהתחת של עצמו – הוא מנותק. ועושה רושם שהניתוק הזה עוזר לו, כי הוא מצליח לשמור על מין זחיחות דעת כזאת וקלילות צורמים ממש ונורא לא מתאימים לסיטואציה שבה הוא נמצא ובעיקר לחומרת הדברים שבהם הוא הורשע

    גם אני זוכרת איך סיפרו איך רצו סיפורים על דן בן אמוץ ואיך דיברו שהוא מסתובב ליד תיכון חדש, ליד השער ממש מחכה ואורב לבנות. ומתחיל לדבר איתן. מפלרטט איתן. אני זוכרת שיחה כזאת של בנות, מצחקקות במבוכה, מרוגשות. זה היה דן בן אמוץ! אלוהים הוא נחשב לכוכב בשמי הארץ השדופה! אני כבר הייתי בת 18 20 לא זוכרת בדיוק. לא אהבתי את הכתיבה שלו כל כך, אז הוא לא נורא עניין אותי. ולא עלה בדעתי ללכת לדווח עליו במשטרה. לא. זו לא הייתה הנורמה. גברים הטרידו אותי ונשים וצעירות אחרות על בסיס יומי. ככה אז היה. ולכן גבר מבוגר ששולח ידים לנערה לא היה מחזה יוצא דופן במיוחד. מי שמדבר עכשיו אחרת ודורש למה לא הלכת למשטרה – מיתמם! אני זוכרת במעורפל את השיחה הזאת אבל זוכרת בברור שממש דיברו על מה הוא רוצה מהן, דן בן אמוץ, מה הוא רוצה, ומה תעשי אם הוא ינסה, ויש אחת שהוא עשה איתה כך וכך, והייתה הרגשה ונימה שזה לא בדיוק הכי בסדר, אבל זה דן בן אמוץ! הכל היה בחוץ. לא שאני משוגעת על דנקנר, הוא לא כוס התה שלי כסופר – אבל הוא סיפר את האמת.
    ולזה שחושב שקל היה – כאילו קל היום – ללכת למשטרה לצאת נגד אדם מפורסם וכזה שיש סביבו ממש הילה – זה הרי כוח – הרי לדן בן אמוץ הייתה הילה כולם העריצו אותו סגדו לו אפילו. אז תקשיב: אתה מיתמם. זה קשה. ואכן באמת – אז הנורמה הייתה שונה לגמרי. לא מדובר באופנת המחוקק – מדובר בנורמה התנהגותית חברתית, במה שנחשב לפסול ובמה שנחשב לרגיל ולסביר בסדר. ולצאת כנגד הנורמה זה לא רק מסובך, זה מבלבל, זה מטריף את הדעת, תמיד צץ איזה ספק מכרסם, אולי אני טועה, איך זה שרק אני צודקת, ומה אם כולם צודקים. תחשוב מה זה אומר לעמוד כנגד המונים שמתנהגים כאילו הכל בסדר. ולהרגיש שהכל דפוק

  • יודית שחר  On 8 בנובמבר 2008 at 6:27 pm

    למעשה אני לא הכרתי אותו, פגשתי בו במקרה בשוק הפישפשים, והוא הציע לי את משרת עוזרת הבית.. לא היה לי אז בית והייתי מאושרת מאוד.
    כשעזבתי לא היה לי לאן ללכת, באותו בוקר, פשוט לא היה לי לאן ללכת, אבל בטח שלא הסכמתי להיות בבית החולה ההוא, ובטח שלא הייתי חלק מחבורת המעריצים שסביבו.
    באותה תקופה הטרדה מינית היתה נורמה, אישה נאה קצת יותר מהממוצע הסתובבה בתחושה שהיא חתיכת בשר מדממת, זה לא רק הוא, זה עורכי כתבי העת באותם ימים, זה כל פלוץ קטן שנסע על אופניים והפחיד אותך אם העזת להסתובב לבד בפרק הירקון.
    כתבתי על הימים ההם בפוסט הראשון שלי.
    וגם היום זה מפחיד, ואולי יותר, כי מפלס האלימות גאה.

  • רומי  On 8 בנובמבר 2008 at 7:15 pm

    הסיפור שלך עצוב, מאוד. בלי ספק.
    אבל קיבלת לתקופה בית. יצאת משם כי הבנת ונגעלת.
    אבל, פחדת לספר, כי הוא היה בסך הכל טוב ונחמד אליך.

  • איריס  On 8 בנובמבר 2008 at 10:44 pm

    מזדהה עם התיאור שלך את האוירה "בימים ההם". קשה להאמין וקשה יותר להסביר את השינוי התודעתי שהתרחש בעיקר בענייני הטרדה וניצול מיני, בזמן לא מאד ארוך, אך משמעותי.
    אני לא בטוחה שהדברים השתנו מהותית, ויפה שאת אופטימית בעניין זה, אבל מה שהשתנה מן הקצה זה התודעה של האשה עצמה למה שעובר עליה. זה בהכרח מקל, גם אם אין לזה שיקוף חברתי כרגע. לפחות יש לדברים שם ומילים.

    לא הכרתי את הכנופיה הזו, אבל נשמע דומה מאד לכנופיות בוהמה בהמיות אחרות בתל אביב סביב אותו זמן שכן הכרתי. גם בצבא הנורמה היתה של ניצול מיני בוטה מהקצינים לפקידות ביחידה שאני שובצתי אליה.

    ממה שקראנו על קצב, ואחרים בעיתונות, אני מבינה שחרף המודעות, המצב בפועל דומה מאד היום למה שחווינו אז, ובמגזרים מסויימים החמיר והחריף. זה שונה מאד ממה שקורה במערב, שאליו ישראל מייחסת את עצמה. בישראל, כמו בסעודיה 2008, הנאנסת היא הנאשמת.
    העובדה שיש פסקי דין פה ושם המצטטים חומרים אמריקאים אכן מחדדת את התודעה אבל גם מעצימה את הפער העצום בין הנהוג בעולם הרחב ובין ישראל. ההרשעה, או יותר נכון, האישום בכלל נגד גולדבלט הוא היוצא מן הכלל ואם נחטט (אין לי חשק) נגלה בודאי שהעילה לכך שהוא נתפס ברשת אינה קשורה למעשים שביצע בתלמידות אלא חשבונות אחרים שפרצו את מסך השתיקה וה"נאמנות" בברנג'ה הזו. בדיוק כמו במקרה קצב.

    דן בן אמוץ אחראי לפחות לירידה מן הארץ לצמיתות של אשה שאני מכירה מן הזמן שגרתי בקליפורניה. בזמנו – וזה היה לפני 16 שנה כשעוד לא שמעתי על הסיפורים האלה מישראל – היא סיפרה לי סיפור זוועה על המתרחש בדירתו, לשם הגיעה, ומשהו עמום שקרה לה (לא פירטה), וציינה שבזה סיימה עם מדינת ישראל, ומייד עם תום שירותה הצבאי עזבה. אני משערת שהיא לא היחידה, ושדן בן אמוץ לא הסלבריטאי היחיד בעל נטיות פדופיליות חולניות ונצלניות שהפליא להשפיל רבות מבנות ישראל לקול מצהלות חבריו

  • יודית שחר  On 8 בנובמבר 2008 at 11:17 pm

    רומי, הוא לא היה טוב ונחמד, אני הייתי העוזרת, ניקיתי וקבלתי בתמורה מקום לישון. זה היה איטנרס הדדי, לא היה שום דבר מעבר לזה.
    איריס, כשויצמן אמר הטובות לטייסים, הוא הפקיר את 'שאר הטובות', לרס"רים, לקציני התחזוקה וכו' וכו'. החיילות היו בשר טרי.
    אני חייבת לציין שדן אותי לא הפחיד, והמפחיד בסיפור היה שכולם התייחסו למעשיו כאל משהו נורמאלי.מישפט קצב צריך להזכיר לנו מה מצב הנשים היום בארץ, אנחנו בפיגור גדול מהמערב.
    רק לפני כמה שובועות שופטת בישראל פסקה שזה נורמאלי שסוחר נשים, סרסור, מעניש זונה שלא מוכנה לעבוד כשהיא חולה או במחזור, אם אלה לא ימי חושך, אילו ימים אלו?
    אבל אנחנו הנשים התעוררנו, חלקנו לפחות, בטח שלא נשים דוגמת חני נחמיאס.

  • י.ש.  On 23 באפריל 2009 at 7:42 am

    עוד שם ברשימת ה"טובים". יחד עם איציק מרדכי וקצב שכווולם ידעו ושתקו.
    אני אולי נאיבי אבל חושב שלא כולם כאלה.

  • יודית שחר  On 30 באפריל 2009 at 1:30 pm

    בטח שלא כולם, אוי ואבוי לנו אם כולם היו ככה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: