העם אמר את דברו

העם נטה ימינה, יש על כך המון ניתוחים מלומדים מכאן ומכאן. אבל רבותי, שמאל חברתי מזמן שאין כאן, אלה העובדות.

ובבליל 'עבודה קדימה ליכוד' אין באמת שינוי גדול, ביבי קצת יותר ימינה, אולי קצת יותר קפיטליסט, אולי.

עד שלא תקום מפלגת שמאל אמיתית, שיש לה אמירה חברתית ובאמת אכפת לה מהעם, העם לא יאכל את העוגה שהעבודה אפתה.

שלא לדבר על כך שיש לה ראש שמדבר בכמה שפות הפוכות, מדבר על מחיקת התנחלויות ובפועל בונה אותן.

גם מרץ לא עשתה הרבה בשנים האחרונות, בעיקר בימי ביילין הקר, היא שבעה ומנותקת, הצבעתי לה הפעם משום שהייתה לי תחושה שאלו ימיה האחרונים, וצדקתי לצערי.

שנקים מכרז על הקמת מפלגת שמאל חברתית? למה אין לנו כזאת?

ומשהו אחר לגמרי, הספר שלי יצא, ומחר מתפרסמת כתבת פרופיל בשבעה ימים. די מלחיץ העניין מבחינתי. קראתי עכשיו את הכתבה, ירדתי למטה לקנות את שבעה ימים למרות שיש לי חום, ומה אני אגיד לכם, אני לא הכי מרגישה בנוח, משהו מעין 'מי האישה הזאת שהם מדברים עליה?' 

אני מקווה שהדברים החברתיים שאמרתי בכתבה כן יועילו איפשהו בעולם הזה למישהו.

שבת שלום.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מיכל  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 8:32 pm

    משמח מאוד לשמוע 🙂

    מזל טוב ובהצלחה רבה.

  • אסתי  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 8:34 pm

    וזה המקום להגיד שוב המון בהצלחה לספר שהעטיפה שלו מאוד מאוד יפה בעיני.

    ומי המראיין בכתבה?
    מבטיחה לנסות לשים ידי על עותק של ידיעות מחר כדי לקרוא ולהגיד לך אחר כך את התרשמותי.
    ושוב, המון ברכות והמון איחולי הצלחה. ממה שקראתי אותך כאן ובאסופה "אדומה", אני חושבת שאת מצויינת.

  • חנה בית הלחמי  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 8:34 pm

    אקרא בבוקר את הכתבה. עד אז, אמרתי דברים דומים על ימין שמאל, רק קצת בוטים יותר…:) מוזמנת.

  • מיכל  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 8:34 pm
  • יודית שחר  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 8:44 pm

    תודה רבה למיכל וחנה, חנה אחפש את דברייך.
    אסתי, אילת נגב העיתונאית, היא אישה מאוד נחמדה, ואינטיליגנטית, והוגנת.
    אשמח מאוד לשמוע את דברייך מחר.

  • גיורא פישר  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 8:50 pm

    שלום יודית
    בהצלחה עם הספר ,תרגישי טוב . אקרא מחר את המאמר , ואחר כך אחפש את הספר. .

  • טלי  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 8:54 pm

    וגם בריאות.

    לגבי החלק הראשון, ברשותך אני מעתיקה הנה מה שכתבתי הרגע אצל אורה לב רון, נראה לי רלבנטי מאוד…

    http://www.notes.co.il/ora/52979.asp

  • חן  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 9:04 pm

    יודית ,
    בהצלחה רבה עם צאת סיפרך .
    ואני רוצה לשלוח אותך לספר הספרים ,שם תמצאי (אם תקראי ברצינות ) את כל חוקי "השמאל ".
    למה להמציא את שיש לנו .
    והכי חשוב שמרי על הבריאות .
    שבת-שלום .

  • יוסי  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 9:18 pm

    המון המון בהצלחה!!!

  • נבות  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 9:37 pm

    שיהיה לך בהצלחה, אבל ידיעות לא יוסיף לך כלום, זה מוסף פופוליסטי, מעצבן, סתמי, בסגנון עיתון לאשה.

  • עמרם נאווי  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 9:41 pm

    …אבל אין לך מה לחשוש: תמיד יש את השירים היפים והחזקים שלך. אותם – ואת החווייה יוצאת הדופן שבקריאתם – שום כתבה לא יכולה לשנות… בהצלחה

    ותהיי בריאה

  • רחל פרץ  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 10:00 pm

    דיברת על הספר, ואני בירכתיך אי-שם למטה. כך או כך, שוב מזל טוב 🙂

  • ימימה  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 10:29 pm

    ובהצלחה!

  • יודית שחר  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 10:37 pm

    תודה רבה לרחל פרץ, ריגשת אותי בגאווה שלך בי.. בפוסט הקודם.
    תודה רבה לעמרם נאווי, איזה מילים טובות.
    תודה ליוסי ולחן, וטלי בדקתי את הלינקים שלך בתגובה ההיא, תודה.
    תודה לגיורא פישר.
    נבות, אני מסכימה איתך לגבי ידיעות לכן הייתי כל כך לחוצה מהריאיון, אבל המחשבה של יחסי הציבור היתה שבידיעות הספר יקבל מקסימום חשיפה ולכן העיתון נבחר לריאיון ראשון. אני מאוד הופתעתי שבידיעות מישהו מתעניין בשירה חברתית.

  • נבות  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 10:47 pm

    ידיעות לא מתעניין בשירה חברתית, אלא בסיפורים צהובים , הוא לא יפרסם כתבה על אף כותב ספרותי אם הוא לא יספק לו סיפורים פיקנטיים מעברו כדי לעניין קוראים ב"שירה חברתית", לי אי אפשר למכור את הלוקש הזה. חוץ מזה אם תסתכלי טוב תראי שאין כותב ספרותי שקיבל שם במה מבלי שהוציא החוצה את כל הפיקנטריה האישית שלו, ידיעות מוכר צהוב, לא תוכן.

  • יודית שחר  ביום 12 בפברואר 2009 בשעה 11:04 pm

    תודה לימימה.
    נבות, בגדול אתה צודק, אבל אינך יכול להחליט על משהו שלא קראת. הכתבה מורכבת משירים שלי, ואני לא זוכרת כתבה בידיעות שציטטה שירים, חלקם שלמים. בנוסף, לא הוצאתי את הפיקנטריה שלי, הוצאתי מה שנראה לי קשור לעניין החברתי. לא דיברתי למשל על נישואי, גירושי, ילדי, ואינסוף פרטים שאנשים שופכים בכתבות פרופיל.

  • אורה  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 12:05 am

    – הרבה הצלחה אני מבינה את חששותיך מהכתבה בעיתון- זה לא פשוט לצאת בחשיפה כזו- די מסכימה עם האבחנות של נבות אבל מאחלת לך שלא תתאכזבי. בכל מקרה זה 'וואו'- להוציא ספר.

  • חיים שיבי  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 12:17 am

    בחשיפה הכפולה.

  • יודית שחר  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 8:44 am

    תודה לאורה ולחיים.

  • המתבונן הישיר  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 10:49 am

    ‏10:47 ‏13/‏02/‏2009

    לא הכרתי אותך כלל. אבל היה משהו בכתבה שבמוסף ידיעות, שנגע בי מאד. פוליטית, נדמה לי שאנחנו מאד רחוקים. אבל זה לא מוריד דבר מהחיבה העצומה

    (והמפתיעה-מבחינתי) שחשתי כלפייך מקריאת מילותייך. קבלי חיבוק גדול.

  • רז  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 11:16 am

    מזמן לא קראתי כתבה שהשתמשה בכל כך הרבה צהוב.
    סנסציוני, הפדופיליות של דן בן אמוץ, האישה הרעה עם התכשיטים מכרטיסי האשראי, עכברים בתקרה והטרדות מיניות בצהל.
    עצוב, אבל נמכר טוב, חבל שהתעכבו פחות על השירה

  • רננה  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 11:33 am

    הכתבה בנויה משירים על גבי שירים. אני לא זוכרת כתבה בשבעה ימים שהיה בה שיר אחד, אפילו לא של אגי משעול.
    יודית כל הכבוד! כתבה מרגשת, מכובדת. הנושא של הטרדות מיניות ופדופיליה חשוב וחשוב שהעלית.
    מובן שיייכנסו לכאן כל מקנאייך, בעם ישראל אנו חיים.

  • יודית שחר  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 2:40 pm

    תודה לך מתבונן, לכבוד הוא לי.
    תודה לרננה, גם על הסניגוריה.

  • אורה  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 4:12 pm

    יודית- קראתי ומצאתי שהכתבה מעניינת בעיקר משום שאת מעניינת ואמיתית אהבתי את שירייך. בטוחה שתצליחי.

  • חנה בית הלחמי  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 4:33 pm

    במתכונות העצמה למיניהן אני משתמשת בשירת הכסף של יוליה וינר. מכירה?
    נראה לי שגם שירתך מצטרפת לארון הספרים שלי ולשימוש דומה בהקראה בסדנאות. לינקים, עד אז?
    בהצלחה עם הספר.

  • יודית שחר  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 5:53 pm

    חנה, אין לי מושג מה זו שירת כסף, אשמח להתוודע.
    אורה, שמחה על המילים, תודה לך.

  • רונית  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 6:29 pm

    עכשיו סיימתי לקרוא את הכתבה ב-7 ימים ומיד הפעלתי את המחשב למצוא אותך באינטרנט… את נשמעת אשה מדהימה ואני מאחלת לך המון בהצלחה. האם יש לך לוח אירועים? אשמח לבוא לאחד האירועים בהם את מקריאה משירייך.
    ישרי כח!

  • יודית שחר  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 6:38 pm

    חנה, השיר של יוליה וינר נהדר, אני מכירה אותו, אולי מאדומה, יש לי הרבה שירים שמדברים על כסף.
    לפני כמה ימים הורדתי את דף היוצר שלי בבמה חדשה, אני מתחילה להבין שזו היתה טעות,אני אפשיר אותו, אולי אספיק הלילה, ובינתיים קבלי את הלינק לדף המוקפא.
    http://stage.co.il/Authors/11716
    אגב, גם אני עשיתי סדנות העצמה, לבני נוער ולעולים.

  • יודית שחר  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 6:41 pm

    רונית תודה לך, יהיה ערב השקה, עדיין אין לי תאריך, ובפסח אעשה ערב שירה בנושא חברתי, אם אספיק, כי אני עובדת כל כך הרבה שעות שלא נשאר לי זמן סתם לחיות או לעשות משהו אחר.
    בכל אופן, כשתהיה השקה או הקראה אני אעלה כאן מודעה ואשלח לך גם.

  • איריס  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 7:02 pm

    לא קראתי, כי אני לא קונה עיתון אז אולי תעלי את הסרוק לכאן, זה לא מסובך. או שאולי יעלו בווינט אז יהיה לינק.
    נשמע מעניין, אחפש את המוסף ביום ראשון.
    בכל מקרה, בהצלחה
    אני זוכרת לטובה את הפוסטים שלך על דן בן אמוץ ועל מנהגי ההטרדה בימים ההם ובזמן הזה, את מדברת ישיר, נכון ולעניין. חשוב שישמעו את זה ככה, כמו שזה.

  • אילה  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 7:44 pm

    יודית, הגעתי לבלוגך לפני כשנה. באקראי. כל הכבוד, באמת. אני מבינה ש, זה עלה לך במחיר. כפי שזה כנראה עולה לכל כותב.

    בהצלחה עם הספר

  • אהרון תמוז  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 7:47 pm

    קראתי עכשיו ב 7 ימים את הראיון עם יודית שחר לרגל צאת ספרה החדש. יודית גדלה בבית קשה יום ,התפרנסה שנים רבות מעבודות מסריחות והיום היא עוסקת בהוראה כאשר הזמן שהיא מקדישה לעבודה הוא מצאת החמה עד צאת הנשמה. להיות שמאל אומר שאם לשני ילדים לא היתה צריכה לעבור את הויה דולורוזה שיודית עברה ועוברת.

    יודית משהו אישית

    לשניים מהמוזכרים בכתבה יש לי עליהם בטן מלאה והם מתי שמואלוף וסמי שיטרית. יש לי סיבות ממוסמכות ומבוססות

    רמז- 1941 חג השבועות
    אני ממוצא עיראקי

  • יודית שחר  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 8:03 pm

    שלום אהרון, אין לי מושג מה קרה ב 1941, ואת העירקים אני מכירה טוב ואין לי טענות..
    לא הבנתי המ כבר יכלו לעשות לך שני הברנשים הללו שהם אנשים נחמדים מאוד.
    איריס אני אחפש את הכתבה בוואי נט.
    אילה, בפירוש לא אמרתי משהו שלא רציתי, כשאמרתי זה התחבר לתפיסת העולם הכוללת שלי.
    זה שמישהו השאיר כאן תגובה קנטרנית ולא מחקתי, זה לא אומר שהוא צודק.

  • אהרון תמוז  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 11:26 pm

    לגבי ד"ר סמי שלום שיטרית ומתי שמואלוף אשלח לך הודעה פרטית משום שפועלם אינו קשור לבחירות ולספר.

    אם מוצא משפחתך מתורכיה את בודאי שמעת על ד"ר איציק ספורטא ואני מניח ששוחתם לא פעם ולא פעמיים.

    לפני מספר שבועות פגשתי את איציק ספורטא ושוחחנו על הקשת המזרחית ועל דה ועל הא. לפתע שאלתי אותו

    מי זה יוסי ספורטא שנול ב 1954 ?
    תשובתו היתה אחי.

    יוסי ספורטא מנהל מתנס בשכונת התקוה כבר 20 שנה ובגיל 40 היה כבר סבא. יוסי למד איתי בכיתבה בבית הספר בליך ברמת גן ,הפך לחברה של ריבה אקשטיין כיום הפסיכולוגית ריבה ספורטא. הם נישאו לפני למעלה משלושים שנה כאשר שלושתנו למדנו בבר אילן.

    בשורה התחתונה
    ב 1970 לא שמעתי מיוסי ספורטא ולו מילה אחת על ספרדיותו גם כאשר הפנתרים פרצו לתודעה בשנת 1971. ראוי לציין שמשפחת ספורטא התגוררה אז בדירה קטנה ברמת גן.

  • יודית שחר  ביום 13 בפברואר 2009 בשעה 11:36 pm

    פגשתי את ספורטא בהפגנה באחד במאי וזו כל ההיכרות שלי עימו. קצת מצחיק אבל אני מלמדת בתיכון בליך ברמת גן, איזה עולם קטן.

  • איה מ  ביום 14 בפברואר 2009 בשעה 12:36 am

    יודית יקירתי, איך הבלוג הומה וססגוני

    מוסיפה גם ברכה בכתב

    נשיקות

  • יודית שחר  ביום 14 בפברואר 2009 בשעה 10:12 am

    ואני מצרפת תודה לאחותי!

  • יעל ישראל  ביום 15 בפברואר 2009 בשעה 6:28 pm

    יודיתקה, אולי תעלי את הכתבה לבלוג שלך? שגם מי שלא קורא עיתונים יוכל לקרוא.

  • יודית שחר  ביום 15 בפברואר 2009 בשעה 7:30 pm

    יעל, אני אסרוק את כתבה ואעלה אותה.

  • אילה  ביום 21 בפברואר 2009 בשעה 4:01 pm

    היי יודית, התכוונתי למחיר הנפשי מנטאלי, שהחיים תובעים ממשורר. לא למחיר החשיפה תמורת חשיפה.

    יש לי עונג מיוחד כי גיליתי את הבלוג שלך לפני שהתפרסמת, ותהיתי כמעט מיד מדוע השירים לא מאוגדרים בספר

    בברכה

כתוב תגובה ליודית שחר לבטל