ריח עוני

                                                                                                                                     .

האם העוני הוא גן, אימא

העצמות המתקמרות הנכמרות אל תוך עצמן

והטון הילדותי המתחטא המתנגן

מה יש לנגן

גן מחורבן.

והבושה הארורה, מאיפה היא צמחה

ההתנצלות האינסופית

והפחד שמא יידבק

שחלילה וחס לא יידבק

כמו לכלוך שנדבק, זוהמה, ריח עוני.

מה כבר נדבק בי, ממני נדבק?

מה כבר יכול להידבק

מה כבר עוללתי, מה יכולתי לעולל

מלכלוך של אחרים, לא ממני.

                                                                                                                       .

העוני הוא גן, אימא, שתי עיני שהורשת,

חלושות, מוחלשות, לא שוות שתי פרוטות,

עיוורות חותרות מחפשות מחזרות

תופסות מהצד, קללת הלבד

מהחוץ לא פוסקות, מבפנים לא תופסות

לא פוסקות מקרבי ממני.

                                                                                                                           .

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • riky cohen  ביום 14 באוקטובר 2011 בשעה 9:22 pm

    מוכר מאוד ומצוין

  • איה  ביום 14 באוקטובר 2011 בשעה 10:50 pm

    יודית, שיר נהדר

    • yuditshahar  ביום 15 באוקטובר 2011 בשעה 7:34 am

      תודה איה, מאוד מוזר, אבל איכשהו ראיתי גם אותך בשיר הזה,
      כלומר היתה בי ידיעה שתתחברי.
      שבת שלום לאחותי.

  • י.ש.  ביום 25 באוקטובר 2011 בשעה 5:18 pm

    לא גן, מצב זמני. גם להיות עשיר איננו גן אלא מצב (זמני).
    גם לא עשירים יכולים להרגיש כמו מלך או כמו מלכה.

  • yuditshahar  ביום 25 באוקטובר 2011 בשעה 7:55 pm

    י. ש. להיות עני זה ממש לא מצב זמני. רוב העניים החדשים באו ממשפחות עניות ישנות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: