.
אתמול, בדמדומי שבת אחרונה, שנת
2012, בשער אחורי, בית קאופמן, הכובשים
20, מבנה לשימור חזותו קלאסית
חזית סימטרית מעוטרת, באיזור
החייץ של העיר הלבנה, ראיתיו.
חשבתי עיני הטעוני, סבתי חזרה
.
מעל הרחק שמיים התנפצו, רעמו
רהבו בשלל זנבות דרקונים
פיתו במזרקות אור, בפרחים מטורפים
.
שם, בין קרעי חשיכה על ארבעותיו
כרע שולף מתוך שקית קרועה
שיירי טייק אווי,
דוחס אל פיו בזריזות בשתי ידיו
במיומנות כלב מורעב
שם, מוכרע בין צללי פח לפרצי אור מסולף
ראיתיו, בחייץ שבין העיר הלבנה
לשערי גיהינום
.
תגובות
תודה, תמונה נאמנה של מציאות חיינו על סף שערי הגיהנום
תודה לך דוד. בוקר טוב!
אי אפשר שלא לכאוב את העליבות המנוולת, שאנשים מגיעים אליה.
היטבת לתאר זאת.
תודה!
יופי של טקסט. חזק מאד. מומלץ