Category Archives: אהבה

צודקים התוכים, ועוד כמה מחשבות

השכם בכל בוקר, מעיר אותי פטפוט קבוע של זוג תוכים גדולים שברחו מכלאם ובוחרים לברך את ברכות הבוקר החגיגיות סמוך לחלוני. שני תוכים גדולים ויפים, דררות, מפטפטים זה עם זו בשלל צלילים ואינטונציות קורעי לב.

צודקים התוכים, נאמנים עד לנוצה האחרונה, מה להם ולדייטים מאוחרים מאתרי הכרויות וירטואלים. בהייה בזר לועס חסה, ממציא את עצמו מחדש. מה להם ולריחות גוף זרים ופחד משתק ששוב אף אחד לא יתקשר או אף אחד לא יאהב אותך יותר. או גרוע מזה ששוב יישבר לך הלב בגלל איזה לוזר הזוי. וכל האנרגיה הזאת בכדי לתרגל בפרק ב' ג' או ד' שוב את שלל הצלילים והאינטונציות רגע לפני שאתה יוצא לעמל יומך לצוד את התולעת הכי גדולה שהייתה אי פעם.

                                                                                                             .

המלכודות המתקתקות של הקפיטליזם ההמוני

לפני הרבה שנים, כשאחיותי היו נוסעות לארצות הברית, הן היו חוזרות ומספרות עד כמה זול האוכל בסופרמרקטים העצומים. עד כמה עצומות האריזות של הקורנפלקס, החטיפים ודליי הגלידות. ועד כמה יקרים הירקות והפירות. בינתיים המציאו האמריקאים עוד המצאה, הם לא מסתפקים בסתם שמנים, להם יש ממותות אדם עצומות, ששוקלות מאות קילוגרמים ונקראות אוביס. (שוקל כפול ממשקל אדם. כל אדם חמישי בארצות הברית הוא אוביס).

השבוע נכנסתי לשופר סל דיל. בכניסה קדם אותי הר של מוצרי מאפה מפתים בשלטים זוהרים של "מבצע". לאחר מכן על כל מדף כמעט פיתו מבצעים של "השלישי בחינם". רציתי לקנות עוגיות למשל, מייד נתקלתי בעובדה המצערת שאם אקנה שתי חבילות אקבל את השלישית בחינם. ההגיון והאוברדרפט שלי מיד קפצו וציוו עלי להיות 'הגיונית' ו'חסכונית' ולקנות את המבצעים, אבל אני הושטתי יד כמו גדולה וקניתי חפיסה אחת ויחידה, גם אם יקרה, כי ידעתי שאני מביאה הביתה קלוריות משולשות בכפל כסף.

לא היה מבוך באותו שופר סל ענק שלא ניסה לפתות אותי, ומצאתי את עצמי כועסת. כועסת משום שכך הופכים מדינה של אנשים בריאים למדינה חולה של מכורים לקלוריות ריקות של שומן וסוכר. כועסת משום שידעתי שכשאגיע למחלקת הפירות והירקות אמצא שם מחירים כפולים ומשולשים מאלה שבשוק.

דמיינו לכם סופרמרקטים שעושים על ירקות ופירות מבצע של "קילו שלישי בחינם".

כבר היום קשה להתיישב באוטובוס משום שאנשים רבים תופסים מושב וחצי, ניתן לומר בביטחון שאנחנו צועדים בגאון אל עבר החזון המולטי אקסטרלארג' של העולם הקפיטליסטי..

                                                                                                            .

ואחרונה ומתוקה לא פחות, חזרתי זה עתה מהשוק, כל כך צבעוני וחושני השוק. שקדים בקליפתם הירוקה המחוספסת, אפרסקים קטיפתיים בוורוד ובורדו, מישמשים כתומים מנומרים אדום.

וגם זר פרחים מסוג שאני צריכה ללמוד את שמו בגווני ורוד עתיק.

את הדובדבנים בשישים שקלים לקילו השארתי לאורחים בסוכת המתאבלים של סמי עופר. אם כי שקלתי שהם לא אוכלים דברים כל כך זולים.

                                                                                                          .

לשמוח

.

כמה הייתי רוצה לשמוח איתך עכשיו

לדהור

אני אתה

להתחלק

בחלל הצר

בתא המכונית הלבנה ישנה

אני ואתה.

עבר מתאפס מתאיין בעקבינו

עתיד מתקמר מתקער במחול צלליות

הרים מתקרבים מתרחקים קדים לבואנו.

.

אבל מה יש לנו להשליך

איננו יכולים להשליך את עצמנו מעצמנו,

עבר פולט אותנו קדימה לאוויר השקוף המתעוות ורוטט

מתעתע

מקנן בענני האבק העולים בגלגלי המכונית

שני פליטים בחשבון קוסמי מחמיר

מזעיר

עלאנושי

איננו מרפה מאיתך, מעצמנו.

.

כמה הייתי רוצה לשמוח איתך עכשיו

בוא נשמח עכשיו

איך נשמח עכשיו

איך נשמח שנינו.

.

.

.