השבוע הפנו אותי לשיחה בויקיפדיה בעיקבות ספר השירים הנפלא שהוציאה סיגל בן יאיר, "לא מעודן". עוד אכתוב עליו, ספר מומלץ למהדרין.
באותה שיחה דנו על הקריטריונים לפתיחת ערך למשורר בויקיפדיה, וגם נתנו אותי כדוגמא, משום שאני קבלתי ערך מיד לאחר צאת סיפרי הראשון.
כמה השתוממתי שבאותו דיון ארוך ומייגע כאורך הגלות, יצור מוזר שכינויו הייתשלהדוס טען שכתבתי על עצמי את הערך, למרות שאותו יצור הוא מאנשי ויקיפדיה ואמור להכיר את העורכים. (למעשה לא ידעתי שיש עלי ערך בויקיפדיה עד שמישהו אמר לי ש, להפתעתי).
זה ניחא, אותו יצור גם טען עלי דברים שונים ומשונים שחלקם ממש גרמו לי לבלוע את הכובע שאין לי.
למשל, הוא טען שהמצאתי את הביוגרפיה שלי! שכל הפרסומים שלי בכתבי עת הם המצאה שלי.
ולא עזר שנכנס רונן אלטמן קידר וכתב לו היכן פרסמתי ומתי, הוא מיד גימד את הפרסומים הללו, גם הפרס שקבלתי על הספר בפסטיבל מטולה הפך לפרס שולי, ושוב ושוב הוא חזר על המנטרה, זייפתי את הביוגרפיה שלי, למעשה אני משוררת מומצאת שכל פרסומי באים מדף היוצר הנידח שהקמתי לפני שנים ב"במה חדשה".
למעשה יש לי הרבה יותר פרסומים מאלה שנקבו בהם בוויכוח, אבל אני תוהה, הייתכן שדמיינתי וכל אותם כתבי עת שנמצאים בסיפריה שלי ושאני ממששת אותם דף אחרי דף, הכל המצאה שלי? אין דרך לבדוק את זה, תגידו? ואין, נאמר, ברשת לינקים ל"מטעם", "קשת החדשה" וכל אותם כתבי עת, מגזינים, עיתונים שבהם פרסמתי?
ומשהו אחר, ובעצם לא אחר. השבוע התפרסמו ארבעה שירים שלי בעיתון77, באתר העורכים העלו שישה מנוקדים. אני מצרפת לינק לפרסום. הייתכן שלינק זה אינו לינק אלא המצאה פסאודודימיונית פרי הזיותי?
קוראים הזהרו! אתם עומדים לקרוא שירים שלי שאני טוענת שהתפרסמו, באתר של כתב עת שאני טוענת שקיים, והאחריות לקיומם כולה מוטלת עליכם ולא עלי.
בטרם ירד הלילה 
תגובות
בסיפור המסגרת של אלף לילה ולילה, המלך הנבגד יוצא למסע כדי לברר אם יש מישהו נבגד יותר ממנו כי אחרת טוב מותו מחייו, ובהמשך לכך זה מה שפנחס שדה סיפר (כלומר כתב) יותר מפעם אחת ותהה על משמעותו: בצעירותו, אחרי שפרסם את "משא דומה", ספר שיריו הראשון, הוא נקלע לספרייה בבית ביאליק (אני כבר לא זוכרת אם חיפש מחסה מגשם או איזה אקראי אחר), והספרן שאל אותו איזה ספר הוא רוצה, והוא לא ידע מה לענות, ואמר "משא דומה" והספרן שאל מה שם המחבר, והוא אמר במבוכה מסוימת, "פנחס שדה", ואז הספרן הניח את העט שלו כאילו אין יותר מה לעשות, ואמר: "אין אצלנו ספר כזה, אין בכלל ספר כזה, אין בכלל פנחס שדה."
אהה,מרית, סיפור נפלא.
קפקאי.
בסיגנון לך תוכיח שיש אתה.
בנוגע לסיגל בן ארי
אם היא כתבה ספר שירים הרי הספר פתוח לכל דיכפין לקרוא בו או לא לקרוא בו. סיגל בן ארי המשיכה בעבודתה בכתב העת "מטעם" לאחר שכל הסיפור של יצחק לאור התפרסם. ייתכן שהיא יודעת לכתוב שירה אבל לדעתי יותר ממה שהיא יוצרת תרבות היא מטפטפת לתוכה רעל.
סיגל בן יאיר, זה שמה.
לגבי הפרסומים שלה ב"מטעם", אין לי מה להגיד על כך, זו בחירה שלה. אולי היא לא מאמינה שלאור מסוגל ל. הרבה מאוד נשים מפרסמות במטעם, אולי הן לא מאמינות ש. אבל להגיד שהיא מטפטפת רעל לתרבות הישראלית, לא הגזמת? מדוע, היא הטרידה מינית מישהו? היא הטרידה מינית את התרבות הישראלית?
לאור עובד עם הרבה נשים, חלקן מעריצות אותו ולא מאמינות לכך שהוא הטריד נשים אחרות. זה הסיפור. אני יכולה להגיד לך שאני לא שולחת שירים יותר למטעם, פעם הייתי מפרסמת בכתב העת הזה, זו בחירתי.
אבל מכאן ולטפול רעל על סיגל בן יאיר הדרך משובשת מאוד.
שאול סלע, נודניק מזדקן ופתטי שכמותך, תנוח כבר
ולמי ששואל את עצמו, צריך לעשות רק גוגל על השם ולמצוא –
"שאול סלע כתב בעבר כמגיב בקדמה ונהג להשתמש בכינויים האינטרנטיים "אהרון תמוז" וכותב בפורום של קדמה תחת השם "רוברטו קארדנס". בעבר הוא נהג לבקר את הדעות שמשמיעים באתר, ולבקר אנשים לגופם, תוך הכפשתם באתרים אחרים. הוא פנה אלי כדי לפרסם מאמר זה והביע חרטה על מעשיו.
הבהרתי לו שיש לי קושי לפרסם את המאמר, בלי קשר לדעות שמובעות בו, בשל הפעולה האישית נגד אנשים שפעילים במאבק המזרחי. מכיוון שאני עצמי הייתי חלק מהנפגעים הללו, אני מרגישה גם זכות לסלוח על כך, מתוך אמונה שהוא אכן לא יחזור על כך ומתוך ידיעה שהמעשים נעשו בעת שהוא היה במצב אישי לא קל.
כעורכת חשוב לי שקדמה יהיה אתר שבו, גם אם אנשים טועים ומחליקים, יתאפשר יהיה להתחרט ולסלוח, בלי למחוק את העבר."
"וכו..וכו…
בלה בלה בלהההה בלה בלה
בקיצור, חזרה בתשובה עלק ב2009. מדהים. אתה מדהים שאול!
רוקסטאר חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
הייתשלהדוס
is writing long time in the hebrew wiki. it can be that he made a big mistake. to understand your mistake one has to understand how wikipedia is working. it sad for wiki if till today someone like you dosnt understand it.
אני לא צריכה להבין כיצד ויקיפדיה עובדת, אני לא עובדת של ויקיפדיה. אבל אני כן יכולה להבין איך עובד מוח עיוור בויכוח בו מראים לו אסמכתאות על פירסומים שלי, והוא מחליט שהם אוויר ושאני פיקציה. קפקא היה טוב בסיטואציות כאלה.
ככה זה כשנפגשים בויקיפדיה בעוץ לי גוץ לי, או ברוּמְפֶּלְשְׁטִילִצִכֶן (בגירסה הגרמנית המקורית). אבל למה איכפת לך בכלל מיצורים מרושעים מהאגדות? וחוץ מזה, ויקיפדיה נעשה בזמן האחרון עבות ואפל ממש כמו יער שחור של האחים גרים.
ואללה? למה עבות ואפל? הם דווקא עושים עבודה יפה בדרך כלל, לא? מידע נגיש ואמין לאנושות ללא תשלום זה נאצל, לא?
התכוונתי בעיקר לדברים שעוטפים את ויקיפדיה, כמו השיחה שסיפרת עליה. הדברים האלה עוטפים את ויקיפדיה כמו יבלית אם לא ינכשו אותם הם עלולים עוד יום אחד לחנוק אותה.
אני רוצה שהם ימחקו את השיחה הזאת, הרי לא ייתכן שמישהו יכתוב שחור על גבי רשת שהמצאתי את הביוגרפיה שלי.
יודית יקירתי
אני מבינה אותך, לא נעים להיות לפתע דנידין בלי לטעום אפילו טיפה מן המים הסגולים של פרופ' קתרוס, אך קחי את זה בקצת פחות כובד. אז מה אם מישהוא אמר איזו שטות?! תארי לך שהיית כל חייך צריכה להתייחס לכל דבר שכל אחד, אפילו אם הוא נובאדי מוחלט אומר במקום זה או אחר? מתי היה לך זמן לכתוב שירים לו היית עסוקה בהבלים שאיזה מישהוא גיבב בשומקום? את צריכה לכתוב שירים ולא להתעסק עם אנשים שהבת שלי אומרת עליהם ש"אין להם חיים".
קראתי את השירים כאן וגם ב"עיתון 77" עצמו, ואני מחכה ומצפה לספר אשר יצא לאור העולם בקרוב כך אני מקווה.
נ.ב
ואני תוהה: האם הספר נועד גם לאשה שהיא "לבנה לבנה" כמוני למשל?
באהבה
ורד
היי ורד. מאישה לבנה לאישה לבנה הרשי לי להרגיע אותך שהספר אכן לנשים לבנות שחורות וצהובות גם.
לגבי כתיבת שירים, אני לא כותבת כמעט לא מכיוון שאיקס או זד מבלבלים את המוח, אלא כי העבודה לוקחת ממני הכל. את הזמן, את המחשבה ואת הלב.
ובעיניין שטויות של בני אדם, ביום שאפסיק לתמוה על בני אדם אפסיק גם להתרגש, להתעניין, להתחבר לבני אדם.
ומה שלומך ככה? שמחה על ביקורך בבלוגי.
ואני מוסיפה לדברי ורד, ש"מי שאין לו חיים" וצריך להמציא את עצמו ולפרסם טוקבקים תחת פסאובדונים באמת לא שווה כזו התייחסות רגשית מצידך.
ואת? רבים וטובים יודעים עד כמה את ממשית ואמיתית (בכל במובנים).
באהבה,
תמר.
תודה תמר. זו את תמר ש' שלי? אילו הפתעות משמחות נפלו עלי בבלוג היום. ותמר, אני מאוד מתגעגעת ולא יוצא לנו אפילו לדבר. געגועי.
לא הצלחתי לקרוא את התגובות כי הבת הקטנטונת של אחי מדברת כל הזמן .
אבל השירים שלך יהודית נפלאים . תודה .
תודה שגיא.
ילדים זה שמחה..