תראו אותה נלחצת מתכווצת לא מתפרסת אפילו
על קצה סיכה,
תמיד מתקפלת, מתנצלת, מעלימה את עצמה
מיס הודיני המהוהה.
אין לה מקום, מה לה מקום, היא לא צריכה מקום,
נושמת, רק מעט אוויר בבקשה.
.
לא לוקחת, דבר היא לא לוקחת, מנומסת,
תמיד מודה תודה,
מוחקת, הכל היא מוחקת, נמחקת, אין בה כעס
לא טינה לא אכזבה.
לא ברורה, שחורה לבנה אפורה, גם כשנמלטה
שבעה גמדים בסופו ששרתה.
.
ושמה בחוץ – הו איזה עוצם, כמה בוז, מרווח שנפתח
בין שמיים לאדמה
בין אדמה לאדמה
בין בית לחוץ
מתנשא מנוכר אור
כמה אור – ממרר בעיניים האור הארור.
.
אבל היא לא לוקחת, לא יודעת לקחת
שנים שרגילה לא לקחת
לא פותחת לא נפתחת,
ולאן תתגעגע ולמה היא תתגעגע
ומדוע כה נחמץ בה ליבה עכשיו.
.
בטרם ירד הלילה 
תגובות
האם הגברת קשורה להארי הודיני אמן ההחלצויות?
בוודאי.
אני רואה עכשיו שהתגובות שקיבלתי הגיעו לדואר הזבל.
מצטערת שלא עניתי.